הם אפילו לא היו מוכנים להיראות בחברתי

שמי ולטר ואני בא מכפר קטן ליד וצלר. יש שם 1,000 תושבים וכולם מכירים את כולם.

בסוף שנות ה‑80, גיליתי את Scientology כי רציתי לפתור את כל הבעיות שלי. נודע שאני סיינטולוג'יסט, ונאלצתי לרדת מתפקידי כפוליטיקאי במועצה המקומית ומאותו רגע אנשים אחרים התרחקו ממני. חבר שלי מבית הספר היה גם הוא בפוליטיקה ומאז הוא לא רצה יותר שום קשר איתי והסתכל עליי רק בבוז. זאת הייתה התוצאה הסופית של חברות שהייתה קיימת מאז נעוריי. ורק בגלל שהייתי ב‑Scientology, או בגלל שאני סיינטולוג'יסט, היא נגמרה בן לילה.

מבחינת מכרים וחברים, זה לא היה טוב להיראות לידי או להיות בנוכחותי בפומבי. שיחות אישיות איתם היו די רגילות, אבל כשכמה אנשים עמדו יחד זה לא היה "ראוי" שיהיה ביניהם סיינטולוג'יסט.

זה היה לפעמים מאוד מתסכל כי הייתי מוכר כבעל עסק בכפר. זה העסק שלי שהקמתי עם אבא שלי ב‑1975 – עם קיבולת של 15 טון כביסה ביום. היו לי בערך 80 עובדים וכל שנה הייתה לי הבעיה שמסיבות לא מוסברות היו לנו ביטולים של עבודות שלא הצלחתי להסביר. הייתי צריך שוב ושוב להשיג לקוחות חדשים רק כדי לשמור על תנאי העבודה של כוח האדם. קרה גם שרציתי להעסיק מנהלת עבודה. והיא אמרה, "נהדר שמצאתי עבודה חדשה. אני אבוא בשעה כזאת וכזאת". בסוף השיחות היא אמרה, "אני מצטערת. אני לא יכולה לבוא. דיברתי עם אימא שלי", שעובדת בעירייה והיא אמרה שאני סיינטולוג'יסט והיא לא הרשתה לה לעבוד אצלי. ולגלות את זה, זה מאוד מר כי אתה אדם ישר ורוצה לעשות עבודה ישרה. ואני לא מאחל את החוויה הזאת לאף אחד.