זרים הגיעו לבית משפחתו

שמי קורט. גדלתי במשפחה נורמאלית לגמרי בפפאלץ.

עד גיל 35, אפליה הייתה בעצם מושג זר עבורי. באותו זמן גיליתי את Scientology ונהייתי סיינטולוג'יסט. ואז קרו דברים שונים. אז, המשרד להגנת החוקה, כבר אז, הגיע לבית של המשפחה שלי כדי להשפיע על המשפחה שלי. כמובן, הייתי בהלם מזה שדבר כזה אפשרי במדינה מודרנית כמו הרפובליקה הפדרלית.

בהמשך הייתה לי חברה ועבדנו יחד עם דויטשה באן [חברת הרכבות] – בעצם, זו חברה בת של דויטשה באן. ועבדנו איתם כמה שנים. ואז ב‑2003, הם הכניסו לחוזים מסנן כתות של Scientology. ומסנן הכתות הזה קובע שאסור לך להיות סיינטולוג'יסט, ושאסור לך להשתתף בקורסים כלשהם בכנסיית ה‑Scientology או לעסוק בדרך אחרת בתורות של ל. רון האברד. וכמובן, הייתי המום מאוד שחברה גרמנית שקרובה מאוד לממשלה תכניס מסנן כתות כזה לחוזים שלה. אז, אחרי שמסנן הכתות הזה הופיע בחוזים של דויטשה באן, נאלצנו להפסיק את שיתוף הפעולה. זה, כמובן, השפיע לרעה מאוד על החברה שלי ולקח לנו זמן להתאושש מזה.

כמובן, האפליה נמשכה. למעשה, היו הרבה אירועים נגד Scientology שהתקיימו בכל מקום – בעיקר מצד הכנסיות הנוצריות, מצד לשכות התעשייה והמסחר, מצד חברות פרטיות – שבהם הציגו אותנו פחות או יותר כטיפשים ושטופי מוח. כמובן, לפעמים אנשים הוסתו והתלהטו כל כך על‑ידי מארגני האירועים והמרצים האלה שאחר כך הם גם תקפו אותנו. אז זאת הייתה, כמובן, חוויה שהשפיעה עליי מאוד וזעזעה אותי. כמובן, כל האירועים, כל מה שנכתב בעיתונות וכל הצעדים שננקטו נגדנו מצד הממשלה לא היו מוצדקים בשום צורה. לא הייתה שום סיבה לכך שהסיתו אנשים לעשות את כל הדברים האלה. ומה שהם עשו היה חוסר סובלנות מוחלט.