הדירו אותנו מכל מקום

שמי ברתולד אוט. גדלתי ליד אגם קונסטנץ בכפר קטן עם 500 תושבים.

ואז ייסדתי חברה, עסק לנגרות. מייד היו לי ארבעה או חמישה עובדים ובשלב מסוים גיליתי את Scientology. והתלהבתי מאוד כי למדתי שם הרבה דברים שעזרו לי בעבודה היומיומית שלי. ואז קיבלנו עבודה גדולה – נבחרנו לעשות את העבודה עבור קבוצה בווילהלמסדורף, שבנתה כנסייה. ובשלב מסוים, בדואר, הגיע מסנן כתות. ואז היינו אמורים למלא את מסנן הכתות, אבל סירבתי ואמרתי, "אני לא מתכוון למלא מסנן כתות. למה שיהיה לי אכפת מזה?" בסופו של דבר, בגלל מסנן הכתות, לא קיבלנו את העבודה והייתה לנו בעיה גדולה מפני שכמובן, שום עבודות אחרות לא יכלו להתבצע באותו זמן.

ואז איכשהו נודע שאני סיינטולוג'יסט. ובאותה תקופה, הרבה לקוחות פשוט לא באו אלינו בכלל כי הם ידעו, "הם סיינטולוג'יסטים. אנחנו לא בונים איתם בית", כי היה כל כך הרבה דיבור שלילי על הנושא. היו תקופות שבהן באמת לא היו לנו מספיק עבודות אז לא הייתה מספיק עבודה בשביל העובדים שלנו. כמה עובדים באו ואמרו, "אני לא יכול לעבוד אצלכם יותר. לא בגללכם, כי אתם באמת בוס ובוסית מצוינים. אבל הדיכוי הזה שאנחנו מקבלים מבחוץ, אני לא יכול לעמוד בזה יותר".

והייתי חלק מהתאגדות העסקים ופעם בשנה תמיד הייתה תערוכת מסחר. ואז פעם אחת, ראש העיר ניגש אליי ואמר שאנחנו לא יכולים להשתתף. אז אמרתי לראש העיר, "מה זאת אומרת? אני משלם דמי חברות להתאגדות העסקים. אני משלם את מס העסק שלי, אז אני לא רואה למה עכשיו צריך להוציא אותי". ואז מה שקרה היה שהוא שלח את המזכירה שלו באופן אישי אל החברה שלי.

היא הייתה צריכה למסור לי אישית את המכתב ולומר לי שאסור לי להשתתף בתערוכת המסחר הזאת כמציג עם החברה שלי. ובמכתב אפילו נכתב שהודיעו לתחנת המשטרה ושאם אבוא בכל זאת, הם יעצרו אותי. ובאמת זרקו אותי והוציאו אותי מכל מקום, ממועדונים, מקבוצות. כבר לא קיבלנו הרבה עבודות. ובשלב מסוים הם אפילו שמו אותנו בכתבה ענקית בעיתון שבה הוצגנו.

זה היה חצי עמוד בכפולת עמודים, ורק אנחנו הוצגנו: "אם הבוס הוא סיינטולוג'יסט". וכולם ידעו שמדובר בנו. ממש לא ייאמן שדבר כזה בכלל יכול לקרות בימינו.