תחילה נעלמו חבריו. ואז נפגע העסק שלו.

שמי גונתר. גדלתי בכפר יין קטן בוויינשטראסה. ומההתחלה, הייתי פעיל מאוד בקהילה, בין אם זה היה בכנסייה הקתולית, עם תפקידים רבים, או במועדון השירה וכן הלאה. כאשר, ב‑1989, אשתי ואני החלטנו להיות סיינטולוג'יסטים, הידיעה הזאת התפשטה מהר מאוד בכפר. וחווינו שאנשים בכפר התרחקו מאיתנו.

ב‑1991, בבית הספר התיכון שבו הבן שלנו בן ה‑13 למד באותה תקופה, היה אירוע גדול באולם הספורט המקומי נגד Scientology. הנהלת בית הספר שכרה מה שנקרא מומחה כתות, שכמובן הפיץ שקרים על Scientology. אתם יכולים לתאר לעצמכם שהיו הרבה אנשים מהכפר שלנו. וזו למעשה הייתה נקודת השבירה בשבילנו שבה הקהילה הפנתה לנו עורף. זה אפילו הרחיק לכת עד כדי כך שהחברים הוותיקים שלנו, שהכרנו אותם מהגן, גם הם הפנו לנו עורף בכך שהם אסרו כל תקשורת איתם. זה כמובן כאב מאוד.

השנים שאחר כך התאפיינו בעלבונות, בהשמצות. לילה אחד, חזית הבית שלי הושחתה בכתובת "חזיר סיינטולוג'יסט". ואני לא יודע מי עשה את זה, אפילו היום. הגשתי תלונה למשטרה כשזה קרה, אבל ההליך נסגר אחרי חצי שנה בלי תוצאות.

היו כתבות שונות במגזינים כלכליים, כמו WirtschaftsWoche או גם בתוכנית הטלוויזיה Plusminus של ARD, שבהן החברה שלי ואני הוזכרנו בשמנו, והן הזהירו שאני סיינטולוג'יסט ולכן העבודה שלי אינה ראויה לאמון. כתוצאה מכך, שלושה מהלקוחות שלי, באותה תקופה, ביטלו פרויקטים פעילים, באופן מיידי. אפשר רק לדמיין שלאחר מכן היה קשה להשיג לקוחות. בהקשר הזה, אני לא יכול להעריך את הנזק הכספי, אבל הוא היה עצום. זה פגע בי קשה.